אחת הבעיות שמעיקות מזה שנים על שוק ההון הישראלי היא הסחירות הנמוכה בשורה ארוכה של מניות הרשומות בבורסה. דומה שלאחר ההנפקה הראשונית, חברות רבות, בכלל זה חברות מצליחות, הפגינו אדישות למצבן של המניות בבורסה והמשקיעים בתגובה איבדו בהן עניין. אמיר שגב, סמנכ"ל מסחר בגאון בית השקעות, מציין כי התופעה של היעדר סחירות היא נרחבת למדי. לדבריו, מתוך למעלה מ-550 מניות שנסחרות כיום בבורסה התל-אביבית רק 40-50 הן נזילות וסחירות, רובן נמנות על מדד ת"א-25 ומדד ת"א-75. שגב אף טוען כי במונחים בינלאומיים המצב עוד חמור בהרבה, רק 3-4 מניות יכולות להיחשב כסחירות ממש. הסקירה השנתית של הבורסה מאששת קביעה זו וטוענת כי כ-85% מהמניות הנסחרות בבורסה סובלות מבעיית סחירות ומחוסר נזילות. אחת התשובות שניתנו בעולם לבעיית הסחירות היא מינוי עושי שוק למניות, הקרויים בעגה המקצועית גם "ספקי נזילות". בקליפת אגוז, תפקידו של עושה שוק הוא לפעול כמתווך פיננסי ולהציב בספר הפקודות הוראות קניה ומכירה במהלך יום המסחר, בכמויות שנקבעות ע"י החברה ובמרווחים ידועים ועל-פי הפרמטרים שקובעת הבורסה והכל מתוך מטרה להנזיל את השוק. בנוסף, עושה השוק הוא גם כתובת לפניות של קונים ומוכרים במניות. החברה היא הממנה את עושה השוק ומממנת את פעילותו והוא נתון לפיקוח מתמיד של הרשויות בכל הקשור לעמידה במחויבותו כלפי החברה וכללי הרגולציה החלים עליו. בורסות רבות בעולם, לרבות הבורסות המשוכללות והגדולות בעולם לני"ע ולנגזרים, כגון NYSE, הנאסד"ק והיורונקסט הנהיגו מסחר באמצעות עושי שוק. חלקן חייבו מינוי עושי שוק למניה או לנכס נגזר וחלקן מתגמלות את החברות הממנות עושה שוק למניה ע"י אפשרות לכניסה למדד או לשיטת מסחר טובה יותר.

"עושה השוק משמש למעשה כגוף המנהל את המסחר במניות החברה ומאפשר לציבור המשקיעים לקנות או למכור ניירות ערך של החברה בכל עת, בעלויות נמוכות יותר וללא אילוצי נזילות", מסביר ציון בקר, מנכ"ל אקסלנס נשואה שירותי בורסה. "בכך מסייע עושה השוק לשמירה על עניין ואינטראקציה עם המשקיעים ומעניק להם בטחון כי יוכלו בעתיד לשנות את אחזקותיהם במניות החברה במהירות גדולה". תורמת להגברת הנזילות הרעיון להכנסת עושי שוק לישראל חלחל אט אט לתודעת קובעי המדיניות בישראל ובתחילת שנת 2005 הוקמה ועדה ציבורית, בראשותו של פרופ' שמואל האוזר, לבחינת האפשרות להסדרת פעילותם של עושי שוק בבורסה בת"א. בספטמבר אותה שנה הגישה הועדה את המלצותיה לרשות ניירות הערך וציינה, בין השאר, כי "לאחר שמיעת עדויות רבות מפי פעילים בשוק ובחינת המודלים שיושמו בבורסות ... ובהסתמך על ספרות שפורסמה בעולם, הגיע הצוות למסקנה כי עשיית שוק עשויה לתרום להגברת הנזילות בבורסה בתל-אביב".

פרופ' האוזר אף הדגיש וציין בדוח, כי בעולם נעשו עשרות מחקרים אמפיריים שמעידים על פרמיית הנזילות. מצד אחד, תורת המימון מתריעה מפני "מלכודת הנזילות", מצב שבו משקיע נכנס למניה ולא יכול לצאת ממנה ולכן יורד ערך המניה. מצד שני, השוק יודע שמשקיעים מוכנים לשלם יותר עבור מניות נזילות ומגדיל את ערכה של מניה סחירה. מכאן חשיבותם של עושי שוק, שנותנים פקודות קנייה ומכירה, ומגבירים בכך את הנזילות ומספקים את הסחירות. לפי ועדת האוזר, הצפי היא שהכנסת עושי שוק תביא לשיפור נזילותם וסחירותם של המניות הנסחרות בבורסה וכפועל יוצא, להגדלת רמת העניין מצד המשקיעים. בנוסף, היא תצמצם את הפער בין שווי השוק לשווי האמיתי של החברה. אגב, ועדת האוזר המליצה לשלב עושי שוק לא רק בשוקי המניות והאג"ח התאגידי אלא גם בשוק האג"ח הממשלתי ושוק הנגזרים.

בעקבות המלצות הועדה גיבשה הבורסה – שצידדה מזה זמן רב בהפעלת עושי שוק - כללי מסגרת לעשיית שוק שעוגנו אח"כ בתקנון הבורסה שאושר ע"י רשות ני"ע והאוצר. בין היתר, נקבע כי על עושה השוק להיות חבר בורסה או חברה בת של חבר בורסה.הבורסה אף עשתה יותר מכך והנהיגה את שיטת "המקל והגזר" על מנת לתמרץ חברות למנות עושי שוק למניותיהן. למשל, היא אישרה הקלות משמעותית בגיוסי הון לחברה אשר תמנה עושה שוק למניותיה. מצד שני, מתכוונת הבורסה להקים במהלך 2006 רשימה של מניות דלות סחירות. חברה שתמנה עושה שוק למניותיה תימנע באופן מיידי מלקבל את אות הקין של חברה דלת סחירות. עד היום מינו כבר 36 חברות עושי שוק ובקרוב צפוי גל נוסף של מינויים לאחר שהדירקטוריונים יאשרו זאת. ציון בקר – שחברתו פועלת כעושה שוק לשורה של מניות מאז אושרו המלצות ועדת האוזר - סבור, כי תרגום מסקנות הועדה לתקנות פותח חלון הזדמנויות לכל אותן מאות חברות שהמסחר במניותיהן מאופיין בסחירות נמוכה. ע"י מינוי עושי שוק למניותיהן הן תוכלנה לשפר באופן מיידי את הסחירות במניה, למנוע תנודתיות במחיריה, לשפר את תדמית החברה ולהעלותה על מפת ההשקעות של הגופים המוסדיים והמשקיעים המקצועיים בארץ, תוך התמקדות בהצפת ערך האמיתי של החברה באמצעות שוק ההון.

בקר מצטט מחקרים שנעשו בארץ ובעולם המראים כי סחירות גבוהה בני"ע של החברה מעלה את שווי השוק שלה. בנוסף, עשיית שוק מסייעת להגדיל את אחזקות הציבור במניה ועקב כל אלה את הסיכוי שלה להיכנס למדדי הבורסה. לטפל כהלכה במניה מעבר לצורך בהגדלת הסחירות והנזילות, בקר מדגיש כי מינוי עושה שוק מאפשר לחברה לטפל כהלכה במניה. לדבריו, חברות רבות עוסקות בצדדים הכלכליים של פעילותן העסקית ומזניחים את הטיפול במניה עצמה. הן יכולות להיות יצרניות מעולות של חומרי גלם או משווקות נדל"ן אך במניה הן אינן יודעות לטפל - אין להן מושג איך מתקשרים עם שוק ההון, הן אינן מפעילות מערך של יחסי ציבור וקשרי משקיעים ובוודאי שלא ממנות עושי שוק. לכן, מינוי עושה שוק לצד הפעלה שיטתית של אותן מערכות, תאותת לשוק ההון כי החברה ניגשת ברצינות לטפל במניותיה וכי היא מבינה את שפת השוק, היא איננה מסתפקת בהנפקה, חושבת ומתכננת לטווח ארוך ומספקת נזילות למניה על מנת להגדיל את שוויה. "השילוב בין התפתחות הפעילות העסקית והכלכלית של החברה לבין פעילות עשיית השוק יכול לתרום רבות לכל חברה ולבעלי מניותיה על מנת שמחיר המניה, המחזורים ואמון ועניין המשקיעים במניה ישקפו אף הם את הפעילות העסקית בחברה ובכך ישמרו את הקשר שבין החברה לשוק ההון", קובע בקר.

יש לכך משמעות אסטרטגית בלתי רגילה, קובע בקר, שכן מנהל השקעות עשוי להסתכל בדוחות הכספיים ולהתרשם לטובה, אך כאשר הוא ירצה לרכוש את מניות החברה ויפנה לאיש הביצוע הלה ישיב לו כי עצם העלאת ההצעה תעלה את מחירה. בלא סחירות במניה כל הזרמת הצעה למכירה או לקניה בסדר גודל ממוצע של 20 אלף דולר מעלה או מוריד בעשרות אחוזים את שוויה. זו סטיית תקן משמעותית הפוגעת בסחירות. כאשר משקיע מוסדי קונה במיליוני דולרים הוא בוודאי איננו רוצה בכך. לעומת זאת, במצב שבו ממנים עושה שוק, לקונה או למוכר יש צפי ברור לשינוי טווח במרווח הציטוט בלבד (בדרך כלל של 8%). ציון בקר מביא כדוגמא להצלחת פעילות עשיית השוק את מניות החברות "לימס" ו"קמהדע". אקסלנס החל את פעילות עשיית השוק במניות לימס בסוף נובמבר 2005. לפני כן נסחרה החברה במדד יתר 150 וכיום היא נסחרת במדד היתר 30.

אייל גוטרמן, דירקטור ובעלים בחברת לימס אכן מעיד כי "עשיית השוק תרמה רבות למחזורי המסחר בבורסה ולמניעת תנודתיות במחיר המניה. כמו כן, אנו סבורים כי פעילות עשיית השוק תאפשר לחברה לשמור על מעמדה במדד היתר 30 ותתמוך בהתפתחות העסקית של החברה. מעבר לתוצאות המובנות מאליהן להן ציפינו של גידול במחזורי המסחר, תרמה פעילות עשיית השוק להגברת המודעות של המשקיעים בבורסה, לאפשרויות המסחר במניה ולקלות בה ניתן לרכוש ולמכור את המניה ועל ידי כך לכניסה של משקיעים מוסדיים להשקעה במניה". גם גאון השקעות נכנסה חזק לתחום עושי השוק. היא מונתה כעושה שוק ל-13 מניות והיד עוד נטויה. לצורך כך החברה הקימה שותפות עם חברת מאה-נט הקרויה "מ.ג.מ עשיית שוק" המשלבת את הניסיון והיכולת של מאה-נט והאמינות של גאון בית השקעות כחבר הבורסה. אמיר שגב יודע אף הוא לספר על הגדלה ניכרת של המחזור היומי במניות בעקבות מינוי עושה שוק. כך למשל, במניות "קלרום" גדל המחזור ב-160%, ב"לוי השקעות ובניין" ב-1500% וב"חסון" בלא פחות מב-25,000%. שגב מסכם וטוען, כי המשקיעים מחפשים חברות סחירות וכי קיים קשר בין הסחירות לשווי האמיתי של נייר הערך. בנוסף, הידוק קשרי החברה עם שוק ההון פותח בפניה צוהר להנפקה או גיוס עתידי. ככלל, מינוי עושי שוק תורם לשכלול השוק כולו על-ידי הקטנת הפערים בין קניה ומכירה.