חוק החברות הישראלי, שנכנס לתוקפו נכנס לתוקפו בפברואר 2000, עדיין מעיב על חברות רבות במשק. ההצעות לתיקונו, שפורסמו ביוני 2002, טרם יושמו וחברות רבות במשק, מוצאות עצמן במצבים המגבילים את חופש פעולתן. איגוד החברות הציבוריות מנסה זה מכבר להוביל שינויים ולשפר את החוק. ועדת המשנה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בראשות ח"כ חן רשף, הדנה בהצעות התיקון, התחילה את דיוניה בספטמבר 2003 והיא דנה במקביל גם בנושאים שונים, שעל פי חוק, יש להתקין בהם תקנות ועדיין לא הותקנו. כך למשל, בנושא מרכזי כמו מנגנון ההצבעה באסיפות כלליות של החברות הציבוריות, שללא התקנות לא ניתן להפעילו. מנכ"ל האיגוד, עו"ד גד סואן, והיועץ המשפטי של האיגוד, עו"ד נתי שילה, אשר משתתפים באורח קבע בדיוני הועדה בכנסת סוקרים את נושאים המהותיים שנידונו בועדת המשנה: הרמת מסך העיקרון המרכזי העומד בבסיסם של חוקי החברות בכל המדינות הוא עיקרון ההפרדה בין החברה לבין בעלי המניות. כדי למנוע מקרים של שימוש לרעה במסך המפריד בינם נוהגים בתי המשפט, במקרים מיוחדים, "להרים את המסך" ולראות את החברה ובעלי מניותיה כמקשה אחת. אפיק זה התגבש במהלך השנים בפסיקה. בחוק החברות הוסדרה סוגיה זו בחוק. עמדת איגוד החברות הציבוריות הייתה שלשון החוק מרחיבה את שיקול הדעת של ביהמ"ש "להרים את המסך" בעוד שיש לנקוט אמצעי זה רק במקרים נדירים וחריגים. משרד המשפטים קיבל עמדה עקרונית זו ולאור זאת יתוקן נוסח החוק בנושא כך שיוגבלו ויובהרו ביתר חדות המקרים בהם יהיה ניתן להחליט על "הרמת מסך". זיהוי בעלי מניות שיטת הסליקה של ניירות ערך כפי שהתפתחה בישראל במהלך השנים גרמה לכך, שפעילות הציבור בניירות ערך של החברה התנהלת תחת המטריה של החברות לרישומים של הבנקים, כך שהחברה עצמה אינה יודעת מי הם בעלי המניות מן הציבור הרחב, למעט מי שמחזיק 5% ומעלה והחייב לדווח כבעל עניין. חברות רבות פנו לאיגוד החברות בבקשה לשנות מצב זה. לאור הדיונים בועדת המשנה יתוקן החוק כך שבאירועים מסוימים, כמו אסיפות כלליות, למשל, החברה תקבל לידיה מחברי הבורסה את רשימות בעלי המניות (למעט מקרים שבעלי ניירות הערך ידרשו ששמם לא ייחשף). הפרדה בין תפקידי היו"ר והמנכ"ל חוק החברות קובע כיום שבחברה ציבורית חייבת להיות הפרדה בין תפקיד היו"ר ותפקיד המנכ"ל והם ימולאו על ידי שני אנשים שונים. יחד עם זאת, חברה רשאית להחליט באסיפה כללית, כל פעם לתקופה של 3 שנים, שלא תהייה הפרדה כזאת ושאת שני התפקידים ימלא אדם אחד. בועדת המשנה עלתה סוגייה זו שוב - האם להשאיר את המצב הקיים, או לשנותו ולקבוע שכל חברה רשאית מלכתחילה להחליט מה עדיף לה. עמדתו העקרונית של איגוד החברות הייתה שיש לאפשר לחברות לקבוע בעצמן את המתכונת המתאימה להן. ועדת המשנה החליטה להשאיר את המצב הקיים על כנו, אך החליטה, לבקשת האיגוד, לשפר את מנגנון ההצבעה באסיפה כללית המחליטה שלא להפריד בין התפקידים ולהשוותו למקרים אחרים בהם נדרשת הצבעה עם רוב מיוחד באסיפה כללית. דירקטור חיצוני – היעדר זיקה חוק החברות דורש, בין היתר, שלדירקטור חיצוני לא תהייה זיקה לחברה או לבעלי השליטה בחברה, כפי שמפורט בסעיף 240 (ב) לחוק. איגוד החברות העלה בפני משרד המשפטים את הבעיה, שהגדרת "הזיקה" המפורטת בחוק היא רחבה ביותר וכוללת, לעיתים, מצבים טכניים המכשילים מינוי דירקטור חיצוני, או מקרים בהם ימונה דירקטור חיצוני בלי שיהיה ניתן לדעת שיש לו, לכאורה, זיקה. משרד המשפטים קיבל עמדה זו והחוק יתוקן כך, שניתנת סמכות לשר המשפטים לקבוע בתקנות מצבים שלא ייחשבו כ"זיקה" על פי ההגדרה. כותרת: תיקוני חקיקה הנובעים מועדת ברנע ארבע שנים עוקב איגוד החברות אחר דיוני ועדת ברנע ויישום מסקנותיה בחקיקה ובתקינה. ואכן, בסעיפים רבים בחוק ובתקנות הוכנסו שינויים ותיקונים בעקבות הערות האיגוד. מאמץ מיוחד הוקדש לכך, שבתשקיף ובדוח התקופתי החדש, במסגרת מידע הצופה פני עתיד, לא ייכללו נתונים שהם בבחינת רעיונות ותכניות שפרסומם המוקדם עלול להזיק לחברה ולבעלי מניותיה. ועל כן נאמר בתקנות כי "רשאי תאגיד שלא לכלול התייחסות לעניינים אלה אם הדבר עלול למנוע השלמת פעולה, או פעילות של התאגיד, או עסקה שהתאגיד צד לה, או שיש לו עניין בה, או להרע באופן משמעותי את תנאיה או את מצב התאגיד." כמו כן, הושם דגש על היקף ההגנה הניתנת לחברה ולנושאי המשרה בה בגין פרסום התחזיות ולפיכך נקבע, כי האחריות לא תחול לגבי מידע צופה פני עתיד בשל כך בלבד שלא התממש, כולו או חלקו, או שהתממש באופן שונה מכפי שנצפה ובלבד שהתקיימו מספר תנאים. כותרת: קוד אתי לחברה הציבורית לפני מספר חודשים פירסמה רשות ניירות ערך טיוטת תקנות בדבר אימוץ קוד אתי בתאגידים מדווחים.התקנות מפרטות את הנושאים שיש לכלול בקוד האתי, אם כי כל חברה רשאית להוסיף עליהם על פי רצונה וצרכיה. חברה רשאית שלא לאמץ קוד אתי ובמקרה כזה תידרש לציין זאת ולהסביר מדוע לא אימצה קוד אתי. האיגוד התנגד לחיוב החברות לאמץ קוד אתי וטען שיש להניח עניין זה לשיקול דעתה של כל חברה וחברה. כמו-כן, נאבק האיגוד לשינויים מסויימים בדרישות הסף לקוד אתי והצליח לשנותן. עם זאת, משהחליטה הרשות להחיל חובת גילוי בעניין הקוד האתי החליט הועד הפועל של איגוד החברות לסייע לחבריו ע"י כך שהכין מתכונת שלדית של קוד אתי, המכיל את כל הנושאים הנדרשים על ידי רשות ניירות ערך. מתכונת זו הופצה לחברות האיגוד כדי שתוכל לשמש אותן כבסיס לקוד אתי שיאומץ על ידן, אם תחלטנה על כך. התקנות עדיין לא אושרו על ידי ועדת הכספים של הכנסת. היועץ המשפטי של האיגוד עומד לרשות החברות המתלבטות בנושא. שינויים בכללי חיתום הנפקות כשבע שנים נמשכים הדיונים על שינויים בהסדרי החיתום בשוק ההון הישראלי כדי להתאימם למקובל בשוק ההון הגלובלי. איגוד החברות הציבוריות היה מעורב לאורך כל שנים בחקיקה זו. בימים אלה הסתיימו הליכי החקיקה. בין החידושים המעניינים בהסדרים החדשים: - הצעה לא אחידה של ניירות ערך. - הצעת ניירות ערך על בסיס טיוטת תשקיף. - קיצור התקופה שבה התשקיף פתוח. החקיקה החדשה מאפשרת לחברות ולחתמים לבחור באחת משתי שיטות חיתום: השיטה הנוכחית או השיטה האמריקאית. לא ניתן במסגרת זו להיכנס לכל פרטי הכללים החדשים, אך ניתן לומר, שאיגוד החברות תמך בשינויים בכללי החיתום והתאמתם למקובל בעולם. נושא אחד שנכלל בחוק החיתום בניגוד לעמדת איגוד החברות והחתמים הוא החובה להציע ניירות ערך במכרז ללא מחיר מירבי. משמעות העניין – חברה איננה רשאית לקבוע מראש מחיר לניירות הערך המוצעים על ידה או טווח של מחירים. החברה חייבת להציע את ניירות הערך עם מחיר מינימום בהליך של מכרז והמחיר ייקבע בסופו של דבר על פי ההזמנות שתוגשנה, החל מהמחיר הגבוה שיוצע ועד למחיר בו תיסגר ההנפקה. רשויות הפיקוח מעדיפות דרך זו מסיבה אחת בלבד - למנוע חתימות יתר גדולות על ההנפקות המוצעות. הרעיון הוא, שבהעדר מחיר מירבי או מחיר אחיד שנקבעו מראש יחששו המזמינים להזמין כמויות בלתי סבירות במחירים גבוהים פן תענה הזמנתם במלואה. עמדת איגוד החברות הציבוריות ואנשי מקצוע המומחים בתחום שוק ההון ושוק החיתום היא, שראשית, אין להיבהל אם מעת לעת יש להנפקה מסוימת חתימת יתר גדולה. שנית, שניתן למנוע חתימות יתר, ע"י הגבלה של גודל ההזמנה ע"י מציע בודד, כפי שהוצע ואושר ע"י הבורסה לני"ע בת"א. איגוד החברות הציבוריות הציג את עמדתו, שאיסור על מחיר מירבי, לבד מהיותו פוגע בחופש ההתקשרות, עלול להזיק הן לחברה והן למשקיע על ידי כך שהנפקה תיסגר במחיר גבוה, בלתי כלכלי ובלתי סביר, החברה אמנם תגייס יותר כסף בטווח הקצר, אך עם חשש שבמהלך המסחר בבורסה תהייה נפילה חזקה של המחיר, ייפגעו הרוכשים בהנפקה וייפגע המוניטין של החברה. למרות האיסור בחוק לקבוע מחיר מירבי, התחשבו בעמדתנו וניתנה סמכות לשר האוצר לקבוע בתקנות את המקרים בהם לא יחול איסור זה. טיוטת התקנות תובא בקרוב לאישור ועדת הכספים ונציגי איגוד החברות יהיו שם לוודא שרשימה זו תהייה מירבית.