במהלך פגישת צוותי העבודה המשותפים לאיגוד ולרשות ני"ע (ראה דיווח בעמ' הראשון) הועלתה ע"י נציגי האיגוד הצעה לכונן מסלולי בדיקה מהירים לבדיקת תשקיפים. נציגי רשות ני"ע הבהיר בתגובה, כי זה זמן רב פתוחה בפני החברות האפשרות להעביר טיוטות תשקיפים במסלולי בדיקה מקוצרים, אך החברות אינן מנצלות כמעט את המסלולים האלה. הרשות מצידה מבקשת לעודד את השימוש במסלולי הבדיקה השונים האפשריים לגבי טיוטות תשקיפים העומדים בתנאי סף מסויימים. לאור זאת, הוחלט על פעולה הסברתית משותפת לשני הגופים במטרה להציג בפני החברות הציבוריות את האפשרויות הפתוחות בפניהן בהקשר זה. בריאיון מיוחד ל"כרוז" אומרת עו"ד טל אבן-זהב, סגן היועץ המשפטי של רשות ני"ע, כי כבר בשנת 1994 פרסמה הרשות את הכללים המיוחדים המאפשרים מסלולי בדיקה מקלים לגבי טיוטות תשקיפים המוגשות לרשות לקבלת היתר לפרסום. על-פי כללים אלה, טיוטת תשקיף של חברה, שפרסמה תשקיף במהלך שלוש השנים האחרונות ולא שינתה מאז את עסקיה העיקריים, תוכל לעבור בדיקה חלקית, או אף מקוצרת לגמרי. הליכים אלה יאפשרו לחברה העומדת בתנאים הללו להחליט על הצעה של ניירות ערך לציבור הרחב ולבצע את ההצעה בלוחות זמנים קצרים במיוחד, ללא חשיפה מיותרת לשינויים בתנאי השוק. ש: מה המשמעות של הליכי בדיקה מקוצרים ולמה נדרשת החברה ? ת: בבדיקה כזו הרשות בוחנת רק מספר מצומצם של נושאים הנכללים בתשקיף ורק לגביהם היא דורשת הסברים או פרטים נוספים. צריך לזכור שבבדיקה רגילה קוראים את כל התשקיף ולגבי כל חוסר במידע, או כאשר נדרשים הסברים נוספים, פונים לחברה על מנת שתספק אותם. בדיקה חלקית מניחה שהתשקיף נבדק בזמן האחרון והחברה לא שינתה את עסקיה העיקריים. החברה היא זו שצריכה לפנות לרשות ני"ע ולהצהיר על כך. הרשות בודקת את אותם נושאים שהחברה "סימנה" והצביעה עליהם וזה שונה לחלוטין מבדיקת התשקיף כולו. לעיתים חברה אף מקבלת במקרה זה הערות טלפוניות וניתן לוותר על האינטראקציה הפיזית. הדבר מקצר מאוד את תהליך אישור התשקיף, לעיתים עד 50% מהזמן הנדרש לבדיקת תשקיף רגיל. הליכי הבדיקות המקוצרים מחייבים את החברה, כמובן, בהגשת טיוטת תשקיף ברמה נאותה ומתאימה הזהה כמעט לשלב קבלת ההיתר. ש: קבעתם קריטריון של שלוש שנים. מדוע לא יותר ? ת: שלוש שנים זהו זמן סביר. מעבר לכך חלים כבר שינויים מהותיים בשוק ובסביבה העסקית בה פועל התאגיד והתשקיף הקודם כבר מתיישן. עם זאת, לרשות יש שיקול דעת ולעיתים היא מאשרת טיוטת תשקיף אף מעבר לטווח שלוש השנים. בכלל, הרשות מגלה גמישות רבה בנושא זה. ש: אולי תוכלי לציין דוגמאות נוספות לגמישות כזו ? ת: לאחרונה קיבלה הרשות החלטה בעניינה של חברה שהגישה טיוטת תשקיף ואשר מספר חודשים קודם לכן פרסמה דוח הצעה פרטית שכלל תיאור מפורט של פעילות חדשה (כולל נתונים כספיים של הפעילות) שהועברה לחברה באותו מועד, מיד לאחר שהחברה התרוקנה כליל מפעילות קודמת בה. סגל הרשות בדק באופן מקיף את דוח ההצעה הפרטית והחליט, כי כיוון שעסקי החברה וכן העניינים המהותיים האחרים המתוארים בטיוטת התשקיף הם למעשה אותם עסקים שתוארו בהרחבה במסגרת דוח ההצעה הפרטית שבדק הסגל, ניתן להחיל על התשקיף את הנוהל לבדיקה חלקית. במקרה אחר החליטה הרשות ליישם נוהל בדיקה מקוצר גם לגבי טיוטא שלא ענתה על דרישות הנהלים המיוחדים. המדובר במקרה של הנפקת זכויות שבה לא היה חתם להנפקה. הרשות נענתה לבקשת החברה וקבעה, כי טיוטת התשקיף עומדת בתנאים האחרים לנהלים מיוחדים, תיבדק הטיוטא בנוהל מקוצר, או חלקי, על פי הנסיבות. ש: למרות הנוהל המקוצר, הפתרון לבעיית עומס היתר הנדרש בתשקיפים ומכאן גם אורך התהליך לאישורם טמון באימוץ המלצות ועדת ברנע, הלא כן ? ת: לאו דווקא. המלצות ועדת ברנע מבשרות אמנם על מהפיכה במתכונת התשקיף, אך גם כיום יש לחברות רבות דרך קצרה יותר לאשר תשקיפים. אני רצה להדגיש כי הרשות רואה בעין יפה פניה של חברות אליה לבדיקה בנוהל מקוצר ומבקשת לעודד את השימוש במסלול זה, כמובן במסגרת הכללים המתאימים.