רקע
איגוד החברות הציבוריות הינו עמותה רשומה (מלכ"ר) שהוקמה לפני כ-15 שנה על ידי קבוצה של יו"רים ומנכ"לים של חברות ציבוריות ואנשי משפט, במטרה לייצג את האינטרסים של החברות הציבוריות בפני רשויות הביצוע והחקיקה.

החברות הציבוריות היו אז במצב של נחיתות רבתי מול גופים רבי-כוח, כמו רשות ניירות ערך והבורסה, שנטו להתערבות רגולטורית מחמירה בכל שטחי הפעולה של החברות. באותה תקופה התגבשו חוקים ותקנות מחמירות ללא שיתוף של החברות בתהליך. סביבה משפטית-כלכלית זו הולידה את הצורך בהקמת גורם ציבורי שיאזן את כוחן של הרשויות, ישתתף בעיצוב פני שוק ההון, ויבטיח את האינטרסים של החברות הרשומות למסחר.

ההתחלה הייתה קשה ביותר. הבורסה, שהייתה אז אחראית על מרבית התקינה בשוק ההון, וכן רשות ני"ע התקשו לעכל את הגוף החדש ונדרש להן תהליך ארוך של למידה והסתגלות למצב החדש.

במשך הזמן למדו הרשויות להפיק תועלת ממעורבות האיגוד בתהליכי החקיקה והתקינה בשוק ההון ויכולתו להגיב בזמן-אמת, שכן שוק ההון הוא תחום מקצועי מאוד שנדרשת בו מיומנות גבוהה. תרומת האיגוד לליבון התהליכים הוכחה כחיובית ביותר. כיום, שיתוף הפעולה עם הבורסה והרשות לני"ע הוא יעיל, הדוק וידידותי.

במהלך קיומו ניהל האיגוד כמה וכמה מאבקים משפטיים וציבוריים שחיזקו את מעמדו, כמו המאבק על סף הכניסה לבורסה ומחיר המקסימום בהנפקות. לאחר שורה של מאבקים ציבוריים ופעילות נמרצת, הצליח האיגוד לבסס את מעמדו כגורם חשוב ובעל עוצמה ציבורית, המשתתף באופן קבוע בתהליך קבלת ההחלטות בשוק ההון ומשפיע על עיצוב החקיקה והתקינה בו.

הרשויות השונות מכירות כיום בחשיבותו של האיגוד ובצורך האמיתי להתייעץ עמו עוד בטרם קבלת ההחלטות. האיגוד מוכר כיום כגוף היציג של החברות הציבוריות, וכנציגם הלגיטימי של המשתמשים בשוק ההון בכל הועדות הציבוריות החשובות.

נציגי האיגוד מוזמנים דרך קבע לכל הישיבות הרלוונטיות של ועדות הכנסת השונות העוסקות בחקיקה ותקינה בשוק ההון. נציג האיגוד חבר רשמי במוסד לתקינה חשבונאית. כל אלה הקנו לאיגוד מעמד מיוחד בשוק ההון ויחס של הערכה לעמדותיו.

  החברות באיגוד
באיגוד חברות כיום מאות חברות ציבוריות ישראליות, שמניותיהן רשומות למסחר בתל אביב ובבורסות אחרות בעולם. האיגוד מייצג חתך רחב ומקיף של פעילות כלכלית בחברות גדולות, בינוניות וקטנות שתחומי פעילותן חובקים את כל מגזרי הפעילות הכלכלית במשק.
האיגוד מספק לחבריו שירותים הכוללים בין היתר הפצת מידע על תהליכי חקיקה ותקינה, יעוץ משפטי, חוות דעת וניירות עמדה, ייזום וארגון ימי עיון וכנסים מקצועיים והפקת כתב העת 'כרוז' – ידיעון האיגוד המופץ אחת לרבעון.

  רציונל הפעילות
האיגוד פועל להגברת הנגישות של חברות לשוק ההון הישראלי, תוך צמצום הנטל הרגולטורי הכבד שמוטל על החברות הציבוריות. כדי להגשים מטרה זו יש צורך דחוף בהתאמת הכללים הנהוגים בשוק ההון המקומי לאלה המקובלים בשוקי ההון בעולם, על רקע תהליך הגלובליזציה של השווקים הפיננסיים.

לדעתנו, רמת הרגולציה בארץ היא מן המחמירות בעולם והחמרה נוספת עלולה להביא לכך שחברות יימנעו מרישום בבורסה. אנחנו סבורים כי יש לבסס את משטר הפיקוח על המכניזם הטבעי של שוק ההון, תוך הישענות על גילוי נאות ולאו דווקא על רגולציה מחמירה.
עודף הרגולציה מכביד על החברות הציבוריות וגורם גם לכך שחברות נוטות להנפיק בשוקי הון שבהם הרגולציה פחות מחמירה.
פעמים רבות הבענו את דעתנו בפני הרשות לני"ע שאף אם כל הצעה חדשה היא טובה כשלעצמה, השטף הרב של הצעות יוצר אצל החברות תחושה של נטל כבד של החמרות והכבדות, שהן מתקשות לעמוד בהן.

במקביל, פועל האיגוד להגדלת היצע הסחורה בבורסה בת"א, בין היתר באמצעות הפרטת החברות הממשלתיות באמצעות הבורסה. כמו כן, פעלנו כל השנים להגדלת הסחירות של ניירות הערך בשוק ההון .

פעילותו של האיגוד במישור האסטרטגי ממוקדת כיום בהאצת תהליכי הגלובליזציה בשוק ההון הישראלי והתאמת הכללים הנהוגים בו לאלה המקובלים בשוקי ההון המתקדמים בעולם.

  הישגים בולטים
האיגוד רשם לעצמו שורה של הישגים מיום הקמתו לפני 20 שנה, החל בחקיקת חוק הרישום הכפול, המאפשר רישום בישראל של חברות ישראליות הרשומות בבורסות בחו"ל, וכן עדכון חוק המיזוגים והפיצולים, כך שהחלפת מניות במיזוג לא תוכר כאירוע מס מיידי והמיסוי יתפרש על פני ארבע שנים.
האיגוד הוביל במשך שנים את המאבק לביטולו המוחלט והסופי של מס הבולים שהכביד רבות על המשק הישראלי בכלל והחברות הציבוריות בפרט.
במאבקו להגברת הסחירות בשוק ההון המריץ האיגוד את הרשויות לבחון את נושא הכנסת עושי שוק לבורסה התל אביבית. מהלך זה הביא להגברת הסחירות בשורה ארוכה של מניות שמינו לעצמן עושי שוק.
האיגוד היה זה שבמשך שנים קרא לרשות ניירות ערך לעבור לדיווח אלקטרוני. האיגוד נלחם להקמת "רשימת שימור" בבורסה לחברות שאינן עומדות בכללי השימור ועומדות על סף מחיקה מן המסחר.
יזמנו את התיקונים בחוק החברות שהובילו בין השאר להקלות בנושא הרמת המסך.
דירבנו וזירזנו את רשות ני"ע להקל על החברות בתשקיפים ובכך הבאנו, בין השאר, לחקיקה בנושא פרסום תשקיף מדף. דרישתנו לרפורמה בשיטת החיתום הביאה לשינוי החוק בעניין זה. ביזמתנו הוכנסו תיקונים מהותיים בחקיקה ובתקינה בעקבות המלצות ועדת ברנע לשינוי מבנה התשקיף והדיווחים, בעיקר בנושאים של פרסום מידע הצופה פני עתיד ו"חוף מבטחים".

  על סדר היום
האכיפה המינהלית: האיגוד הביע תמיכה עקרונית ברעיון של אכיפה מינהלית בתחום ניירות הערך, בתור תחליף לאכיפה הפלילית שהיתה נהוגה קודם לכם. יחד עם זאת, האיגוד תבע מרשות ניירות ערך לנהוג במידתיות בנושא הקנסות וכן לאפשר ביטוח ושיפוי כנהוג בארה"ב. למרות הבטחות שקיבלנו ממרשות ני"ע בנושא זה, החוק אושר בכנסת ללא האפשרות לביטוח ושיפוי.

לפני כשנה מינה יו"ר הרשות לני"ע ועדה שתפקידה ליצור קוד ממשל תאגידי בישראל, שמשמעו אוסף של עקרונות וכללים המגדירים כיצד ראוי שחברות ציבוריות תתנהגנה בהיבטי בקרה ופיקוח. הועדה ישבה על המדוכה שנה שלמה, ובסיומה הגישה טיוטה של דו"ח סופי. בזכות פעילותו האינטנסיבית של האיגוד, בגרסה הנוכחית של הנוסח, יש התקדמות משמעותית ביחס לגרסאות הקודמות שנוסחו, תוך התחשבות בעמדות האיגוד.

בנוסף פועל האיגוד לתיקון חוק החברות בכל הנוגע ל"הצעת רכש מלאה". במשך שנים תובע האיגוד ממשרד המשפטים לשנות את חוק החברות, כך שניתן יהיה לבצע ביתר קלות "הצעת רכש מלאה", בהתבסס על החלטת רוב בעלי המניות ולמנוע מצבים בהם בשל אי ידיעה או אדישות של ניצעים נכשלת קבלת ההצעה. האיגוד מקיים בעניין זה דיונים שוטפים עם משרד המשפטים, רשות ני"ע והבורסה בתל אביב.

נושאים נוספים שטיפלנו בהם ואנו מקווים שייפתרו בתקופה הקרובה: צמצום חובת הפרסום בעיתונים שעלותה לחברות מוערכת ב-30-50 מיליון ₪ בשנה ושינוי תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה) כך שייקל על החברות למנות דירקטורים חיצוניים.

  ומה בהמשך
ב- 15 שנות פעילותו של האיגוד, ובמידה ניכרת הודות למעורבותו והשפעתו, חלו שינויים מפליגים בסביבה החוקית, המשפטית והתקנונית בה פועלות החברות, כשהמגמה היא הרחבת חופש הפעולה וצמצום מעורבות הרשויות. במקביל חל חיזוק מתמיד במעמדו של האיגוד כנושא דברן ומיצגן של החברות הבורסאיות, ודומה שהגופים הרגולטוריים השכילו להבין את חשיבותו בעיצוב שוק הון מודרני וחופשי.

האיגוד מאמין שלבורסה בתל אביב יש עדיין תפקיד חשוב גם בעידן של מיזוג ואיחוד בורסות גלובלי. כל עוד הבורסה המקומית תהיה יעילה במובן התפעולי ותספק שירותים לברוקרים ולחברות, היא תמשיך להתקיים ולפעול במקביל לבורסות הגדולות בעולם.

האיגוד ימשיך לפעול כגוף היציג של החברות הציבוריות לקידום וטיפוח שוק ההון הישראלי, לשיכלולו ולהרחבתו לתועלת החברות, שוק ההון והמשק הישראלי בכללותו.